סונטה 130
ויליאם שקספיר
תרגומו של שמעון זנדבנק
עֵינֵי גְּבִרְתִּי הֵן שֶׁמֶשׁ? לֹא וָלֹא!
אַלְמֹג אָדֹם יוֹתֵר מִשִּׂפְתוֹתֶיהָ;
הַשֶּׁלֶג הוּא לָבָן? שָׁדָהּ אָפֹר;
שְׂעַר זָהָב? אֶצְלָהּ שָׁחֹר צוֹמֵחַ.
רָאִיתִי שׁוֹשַׁנִּים, אָדֹם-לָבָן,
אַךְ עַל לֶחְיָהּ אֵין שׁוּם דָּבָר דּוֹמֶה;
וּפֹה וָשָׁם יֵשׁ בֹּשֶׂם מְעֻדָּן
יוֹתֵר מֵהֶבֶל-פִּיהָ, כִּמְדֻמֶּה.
אָהַבְתִּי אֶת קוֹלָהּ, אַךְ זֹאת לָדַעַת:
יֵשׁ נְעִימָה פִּי אֶלֶף נְעִימָה.
עוֹד לֹא רָאִיתִי אֱלִילָה פּוֹסַעַת:
גְּבִרְתִּי – רַגְלֶיהָ עַל הָאֲדָמָה.
אֲבָל עִם זֹאת הִיא נְדִירָה יוֹתֵר
מֵאֵלֶּה הַמְּשׁוּלוֹת מִשְׁלֵי -פְּלַסְתֵּר.
תרגומו של מאיר ויזלטיר
עֵינֵי אֲהוּבָתִי אֵינָן שְׁמָשׁוֹת,
שְׂפָתֶיהָ אֲדֻמּוֹת פָּחוֹת מִדָּם,
מוּל צְחוֹר שְׁלָגִים שָׁדָהּ שָׁחוּם מְעַט:
כַּתַּיִל הַשָּׁחֹר שְׂעַר קָּדְקֳדָהּ:
וְרָדִים רָאִיתִי, אֲדֻמִּים, צְחוֹרִים,
אַךְ גּוֹן וְרָדִים לֶחְיָהּ אֵינוֹ שׁוֹזֵף,
וְיֵשׁ בְּשָׁמִים יוֹתֵר נֶהֱדָרִים
מֵרֵיחַ הֶבֶל פִּיהָ הַנוֹדֵף.
קוֹלָהּ אָהוּב עָלַי, אֲבָל אֵדַע
כִּי כִּנּוֹרוֹת צְלִילָם יוֹתֵר עָרֵב:
עֵינִי לֹא רָאֲתָה אֵלָהּ בְּצַעֲדָהּ,
אֲהוּבָתִי דּוֹרֶכֶת עַל עָקַב.
אַף עַל פִּי כֵן, אַהֲבָתִי שְׁלֵמָה,
וְכָל הַהַשְׁוָאוֹת הֵן עַל בְּלִימָה.