"ספר הדקדוק הפנימי" מאת דוד גרוסמן- התבגרות בסימן שאלה...

בחרתי לדון ברומן "ספר הדקדוק הפנימי"[1] כרומן אשר במרכזו עומדת חווית ההתבגרות. לז'אנר ספרותי כזה יש בדרך כלל מאפיינים תוכניים אשר מבטאים את התהליכים אותם עובר הגיבור המתבגר, במידה רבה דומים הם בסיפורי חניכה רבים. כמו כן ישנם לסיפור חניכה רבים מאפיינים פואטיים, כלומר דרכי עיצוב שיש להם קווים דומים[2]. אנסה לבחון רומן זה על פי המודל של סיפור התבגרות.

ב. הדמויות המשתתפות ביצירה ותפקידיהן

משפחת קליינפלד

סבתא לילי ( אמו של משה)

משה – הינדה גוצ'ה (אחותה של הינדה) – אפריים

יוכי – אהרון גיורא

השכנים

סופי פרץ אטיאס

פינקוס

פליקס – זלוטה בוטנרו

אביגדור – אסתר קמינר

ד"ר סטרשוב – מירה

מלכה סמיטנקה

עדנה בלום

תלמידי כיתתו של אהרון

מחנכת: רבקה בר אילן

התלמידים:

אלי בן זיקרי חנן שוויקי

נעמי פיינגולד דורית אלוש

ענת פיש מיכאל קרני

גדעון סטרשוב רינה פיכמן

ורדה קופלר אבי ששון

קובי קמרו עליזה ליבר (הג'ינג'ית)

צחי סמיטנקה מירי תמרי

מאירקה בלוטרייך

משפחת קדמי

עטרה – אמא

שתי אחיות

יעלי

חזרה להתחלה

ג. מוטיב התרופפות הקשר עם ההורים

גיבור הסיפור, אהרון, כבן אחת עשרה וחצי בתחילת הסיפור, מצטייר כילד הנמצא בסוף תקופת הילדות ותחילת גיל ההתבגרות. בגיל זה עדיין קיים קשר חזק בין הגיבור להוריו מצד אחד, ומצד אחר מתחילה להיווצר התייחסות שונה של הגיבור אל סביבתו הקרובה. לעתים זאת התבוננות אחרת על הוריו ועל שכניו, ולעתים זו תחילתה של מחשבה ביקורתית אשר מביאה את הגיבור אל מעשים שונים מאלו שהיה עושה בילדותו.

בפרקים הראשונים של הסיפור בהם מתואר אהרון הצעיר, הוא קשור מאד אל אביו ואמו ורואה בהם דמויות סמכותיות אשר עליו להישמע להן ואין הוא מבקר את מעשיהם. כך למשל כאשר נופל אהרון מאופניו הוא מבקש עזרה ונחמה אצל אביו[3]. במקום אחר מתרפק אהרון הצעיר על אמו כמו ילד קטן[4]. כמו כן נשמע אהרון לכל מה שאומרים לו הוריו כמו למשל כאשר אמו מבקשת ממנו למדוד את בגדי גיורא בן דודתו הישנים, או לאכול את האוכל שבישלה עבורו אף על פי שאיננו אוהב אותו.

בהמשך הסיפור אהרון הנער המתבגר משתנה בהדרגה. מילד צעיר הוא עובר להיות נער בגיל ההתבגרות. בשלב זה מתחיל אהרון להסתכל על מעשי הוריו והתייחסויותיהם בדרך אחרת. הוא איננו מקבל את מעשיהם כמובנים מאליהם. כאשר לוחצת אמו על אביו להוציא של סבתא לילי, אליה היה אהרון קשור מאד, מן הבית אהרון מגלה יחס ביקורתי הן כלפי אמו והן כלפי אביו, הוא מגלה את נקודות החולשה של אביו משה. אהרון מרגיש מעין יחס של פרידה מהוריו. יחס זה מעורר בו מצד אחד צער, אולם מצד אחר גם הרגשה של עצמאות אישית[5] .

יחס זה של ביקורתיות ועצמאות של הגיבור הולך ומתעצם במהלך הסיפור ככול שאהרון מתבגר יותר. דבר זה בא לידי ביטוי בכמה מקומות בסיפור. ראשית יש נימה של התמרדות כנגד רצון הוריו כאשר הם רוצים, כמו בכל שנה, לשלוח אותו בחופש הגדול אל דודתו בת"א. אהרון איננו מוכן לעשות זאת כפי שעשה כל שנה. הדבר נובע מכך שהוא רואה את בן דודתו, גיורא, כבר כמתבגר יותר ממנו, עסוק בדברים אחרים עם נערים ונערות, ודבר זה עדיין לא מתאים לאהרון הצעיר יותר.

שנית, דבר זה בא לידי ביטוי בולט בהסתכלות והמעורבות של אהרון בתהליך שיפוץ הדירה של עדנה בלום, שעושה משה, אביו. אהרון בא עם אביו לדירה של עדנה בלום, צופה בתהליך העבודה, רואה את יחסה של אמו אל שיפוץ הדירה, רואה איך מתייחסת עדנה בלום לשיפוץ זה וכיצד היא רוצה לקרב אליה את משה. כל הסיפור הזה מעורר באהרון הסתייגות מעולם המבוגרים. אהרון מרגיש שיש פה איזה עניין אפל של מערכות יחסים שלא ברורות לו בדיוק, אבל הן שוברות את השלמות שנראתה לו קודם בתוך משפחתו. מתעוררת אצל הגיבור ביקורתיות על מעשי אביו ועל היחס של אמו אל עדנה בלום ואל משה[6].

תחילתה של העמדה הביקורתית של אהרון וכן של ההתמרדות כנגד הוריו מוצאת את ביטויה החזק יותר בסיפור על התאהבותו של אהרון ביעלי קדמי. כאשר שומעים הוריו על מערכת היחסים הזו הם מגיבים בגסות ובחוסר רגישות לאהבה הראשונה של הנער, דבר זה מעורר באהרון יחס של סלידה וביקורת כלפי הוריו[7]. זהו שלב נוסף של התנתקות הגיבור מהמערכת המשפחתית.

שלב נוסף אשר מחזק את ההסתייגות של אהרון מהוריו הוא בשיחה שלו עם אמו אשר מגלה יחס של חוסר רגישות אל מערכת היחסים בין אהרון ליעלי[8]. אהרון חושב שאצלו מערכת היחסים תהיה אחרת מזו שאצל הוריו[9]. כל ניסיונותיה של אמו להתקרב אליו, ללמד אותו כיצד להתנהג עם נערות, כיצד לרקוד איתן רק מרחיקים את אהרון ממנה ולא יוצר מערכת קשרים עמוקה וקרובה יותר[10]. סופו של הסיפור, בזמן מלחמת "ששת הימים". אהרון שהיה במעין "שלישיה" עם גדעון ויעלי, נוכח שהדברים השתנו. יעלי וגדעון יוצאים למחנה עבודה, אהרון נשאר בעיר מנותק מהם. כאשר הם חוזרים מתפרקת ה"שלישיה". אהרון מרגיש עצמו בודד, שוב הוא איננו קשור אל הוריו, הוא איננו יכול למצוא אצלם עזרה ונחמה להרגשותיו. הוא לא מחפש את קירבתם של הוריו, הוא מתנתק מהם. דבר זה בא לביטוי בסופו של הסיפור, אהרון הבודד, שומע את קול קריאתה של אמו המודאגת מכך שלא חזר הביתה. אבל הוא, הגיבור, נשאר סגור במקרר הישן ואיננו חוזר לביתו.

מרכיב נוסף שמראה על מוטיב התרופפות הקשר עם ההורים הוא יחסי יוכי, אחותו של אהרון, עם האם הינדה. אלו יחסים מורכבים, הינדה כל הזמן לוחצת על יוכי ללמוד טוב, להצטיין בלמודים כדי שתוכל ללכת לעתודה אקדמאית. וכן לוחצת אותה על כך שאין לה חבר ואף מקניטה אותה שלאהרון יש חברה ולה לא.[11] [12]

יוכי מצידה מתמרדת בדרכה שלה: הולכת לצבא ללא בירכת הוריה. משתדלת לעזוב את הבית כמה שיותר מהר, וכן כאשר היא מתגייסת, מצהירה על עצמה כעל חיילת בודדת ועוזבת את הבית. ברור שהתרופפות הקשר של יוכי עם ההורים הוא חלק מהתרופפות הקשר בין ההורים לילדיהם ברומן זה.

שאלות למחשבה, לדיון, לעבודה

1. תאר והסבר מהו השינוי שחל ביחסו של אהרון להוריו כתוצאה מרצון אמו להוציא את סבתא לילי מהבית?

2. הסבר מדוע מתמרד אהרון כנגד רצון הוריו לשולחו ( כבכל שנה), בחופש הגדול לדודתו בת"א?

3. תאר כיצד מתגבשת עמדתו הביקורתית של אהרון כלפי הוריו במהלך השיפוץ שעושה אביו בביתה של שכנתם, עדנה בלום?

4. הסבר כיצד ומדוע מתגברת הביקורת של אהרון על הוריו כתוצאה מיחסם אל קשר האהבה בינו לבין יעלי קדמי?

5. הסבר, כיצד מבטא סיום הסיפור את המצב המשברי בו נמצא אהרון במערכת יחסיו עם הוריו?

6. כיצד באה לידי ביטוי התרופפות הקשר עם ההורים ביחסי יוכי עם הוריה?

חזרה להתחלה

ד. תהליך של גילוי "האני" האוטנטי והתפתחות העצמיות של גיבור הרומן

בכל רומן התבגרות מתרחש תהליך בו הגיבור מתפתח ועובר תהליך של גילוי "האני" המיוחד שלו. בדרך כלל תהליך כזה קשור באינטראקציה של הגיבור עם דמויות הסובבות אותו, עם אירועים המתרחשים סביבו ועם בדיקה עצמאית (אינטרוספקציה) של הגיבור את הנעשה בנפשו. בכל סיפורי התבגרות ישנם תהליכים כאלו[13]. גם בסיפור שלפנינו עובר הגיבור תהליכים של מודעות עצמית והתפתחות נפשית.

בתחילת הרומן אהרון הצעיר קשור בעיקר לשתי קבוצות התייחסות: משפחתו וחבריו, גדעון וצחי. התנהגותו בחיק משפחתו ילדותית במקצת, התפנקות בחיק אמו, התבוננות במעשי אביו, משחקי ילדות עם חבריו. יחד עם זאת מתחילה אצל הגיבור להתפתח סקרנות ואף תחילתה של מודעות לשינויים שחלים בתוכו[14]. וכן גם הסתכלותו של אהרון על חבריו מתחילה להיות שונה, למשל כאשר הוא מתאר את גדעון, נער אשר מתבגר מהר יותר משאר חבריו ויודע כבר איך יתרחשו חייו בעתיד[15]. גם התעניינותו בבנות הכיתה מגלה כי הגיבור משתנה והולך, לדוגמה הרהורי אהרון על בת כיתתו ורדה קופלר[16].

לכך אפשר להוסיף את המחשבות של נער מתבגר כפי שמתרחשות במוחו של אהרון כאשר הוא חושב על מערכת היחסים המינית בין הוריו[17]. וכן גם בתיאורי יחסי בנים ובנות בכיתתו, כולם מצביעים על מחשבות ורגשות של נער בתחילת גיל ההתבגרות[18].

כלומר אפשר לציין כי מתחילת הסיפור מעצב המספר דמות של נער אשר מתעניין ושם לב ומגלה רגישות לכל המאפיינים של גיל ההתבגרות. ניתן לומר כי המודעות שלו עצמו לתהליכים אשר קורים סביבו, לנערים אשר מתבגרים מהר יותר ממנו כמו: צחי, ענת פיש, גדעון, ורדה קופלר ואחרים היא רבה. אהרון עצמו מתפתח לאט יותר, הוא עדיין קשור מאד אל הוריו, ואיננו מודע עדיין לשינויים שקורים אצלו.

בשלב מתקדם יותר ברומן, לאחר כשנה, מתחילים אצל אהרון תהליכים של מודעות עצמית להתבגרותו ולהכרת עצמו כשונה מהוריו, מחבריו. כבר כאשר מוצאים את סבתא לילי מהבית, אהרון מרגיש מעין רגש של פרידה מהוריו, מעין תחילתה של עצמאות אישית שלו[19]. כך גם כאשר מתבונן אהרון במעשי האהבה של החתולים הוא משווה אותם למעשי האהבה של בני אדם. וכן גם מחשבתו, כיצד חושבים מבוגרים על ילדים, מראה על שלב חדש ובוגר יותר שמתפתח בנפשו של הגיבור[20] .

גם בדיבורים של אהרון עם חבריו ובמשחקיהם חל שינוי: הם מכנים את חבריהם בשם המשפחה כגילוי של בגרות, במשחקי הצופים שלהם יש הסתכלות יותר בוגרת. כך גם יחסו של גדעון אל משחקי הילדות שלהם היא שונה עכשיו. וכן גם התייחסותו של צחי, אשר התבגר מוקדם יותר ומסתכל בבוז על משחקיהם הילדותיים של גדעון ואהרון. כל האירועים האלו משתקפים דרך עיניו של אהרון אשר נמצא בעמדת ביניים, בין ילדות לבגרות.

בהמשך הסיפור אחרי שאהרון עובר את גיל בר המצווה ומגיע לגיל ארבע עשרה ניכרים בו שינויים נוספים הקשורים לעיצוב "האני" של נער מתבגר. משך כל הסצנה של השיפוץ שעושה משה, אביו של אהרון, בביתה של עדנה בלום, עוקב הגיבור בסקרנות רבה אחרי מערכת היחסים בין אביו לאמו וביניהם לבין עדנה בלום. הגיבור לא רק עוקב פאסיבית אחר האירועים, אלא, מגלה יחס ביקורתי כלפי הוריו ויחסם זה אל זו ושל אמו אל עדנה בלום. בפעם הראשונה אהרון מתמרד כנגד הוריו, איננו מוכן לקבל את דרישותיהם ממנו. דבר זה מצביע על התגבשות העצמיות והעצמאות בנפשו של הגיבור[21].

השלב הבא אותו עובר הגיבור בדרך להתגבשות נפשית עצמאית היא כאשר אהרון מתאהב ביעלי קדמי. בתחילה זאת מעין מערכת חברות ילדותית במקצת, גדעון, אהרון ויעלי מהווים "שלישיה". דרך מערכת היחסים בין השלושה מתגבשת גם אישיותו של אהרון לדמות בוגרת יותר.

הדבר מתחיל כאשר נודע להוריו על כך שהוא מאוהב ביעלי, התייחסותם של משה ושל הינדה איננה רגישה אלא גסת רוח, דבר זה פוגע מאד באהרון ומעורר בו יחס של ביקורת כלפי הוריו ורצון שמערכת היחסים שלו עם הנערה תהיה שונה ממערכת היחסים בין הוריו[22]. בהמשך לחצם של הוריו לגבי מערכת היחסים בין "השלישייה", הרצון שלהם שאהרון הוא זה שיזכה ביעלי, גורמת לאהרון לברר את משמעות "האני" שלו בצורה בוגרת יותר. וכן לחשוב על משמעות של אהבה טהורה בין השלושה, כל זאת בניגוד לגסות הרוח וחוסר הרגישות שמגלים הוריו ליחסיו של אהרון עם יעלי קדמי וגדעון[23]. התנהגות זו גורמת לאהרון לחשוב ולבקר את עולם המבוגרים שהוא בעיניו עולם מכוער, וכן שאצלו הדברים יעשו אחרת[24].

מבחינה זו גרוסמן מעצב את גיבורו בצורה אופיינית לדמות מתבגרת בספרות, זאת בכך שהיא בונה את אישיותה מתוך כך שהיא מבקרת את העולם הסובב אותה. המנגנון הזה של עיצוב "האני" אשר בא בו זמנית ותוך כדי ביקורת על עולם המבוגרים, אופייני מאד לסיפורי התבגרות וחניכה.

השלב האחרון בהתפתחותה של אישיותו של הגיבור מצוי בפרקים האחרונים של הסיפור. בפרקים אלו נשאר הגיבור לבדו לאחר שגדעון ויעלי נסעו למחנה עבודה בקיבוץ ואילו הוא, אהרון, נשאר בעיר. הבדידות, הלחץ של הוריו והרצון של אהרון למצוא לעצמו את מקומו בחיים, מעצימות את התגבשותה של אישיותו המיוחדת של הגיבור. הוא מנסה להבין את משמעות חייו, הוא מנסה לבנות לעצמו את עולמו. הקשיים שעומדים לפניו רבים: חבריו אינם איתו, גם כאשר חוזר גדעון ממחנה העבודה הוא מתעלם מאהרון. דבר זה גורם לאהרון לריב עם גדעון ולהשפיל אותו ע"י הורדת מכנסיו. גם עם יעלי אין הגיבור חוזר ויוצר קשר. למעשה נמצא הגיבור בבדידות, אשר מצד אחד בוודאי מעיקה עליו, אך מצד שני היא מעודדת אותו לצאת לדרך עצמאית אשר מעידה גיבוש האופי שלו. וכך בסופו של הסיפור אין אהרון מוכן לחזור לביתו גם כאשר אמו קוראת לו.

אפשר לראות בסיום הסיפור מעין סופו של תהליך אותו עבר הגיבור במהלך הסיפור והפך מנער צעיר ילדותי במקצת, לנער בוגר אשר עיצב את אישיותו תוך כדי התמודדות עם מצבים שונים בחייו. הגיבור שעיצב את אישיותו מוכן לצאת אל החיים הבוגרים.

שאלות למחשבה, דיון, עבודה

1. כיצד צורת הסתכלותו של אהרון על חבריו לכיתה מעידה על השינויים שחלים אצלו כנער מתבגר?

2. איך מתפתחת מודעותו של אהרון, כשונה מהוריו כתוצאה מסיפור הוצאתה של סבתא לילי מהבית?

3. איך מופיעים השינויים ביחסו של אהרון להוריו כתוצאה ממהלך השיפוצים שעושה אביו בביתה של עדנה בלום?

4. כיצד משפיעה מערכת היחסים בתוך "השלישייה" (גדעון, יעלי, אהרון) על התפתחותה של אישיותו של אהרון?

5. כיצד אפשר להבין כי בסיומו של הסיפור אישיותו של אהרון בוגרת ומגובשת? נמק דבריך.

חזרה להתחלה

ה. ביטויי העימות עם הסמכויות ברומן

בדרך כלל ברומן חניכה והתבגרות קיים מוטיב של עימות עם סמכויות כגון: המשפחה הקרובה, בית הספר, רשויות החוק או כל דמות הנתפסת כבעלת סמכות לגבי הנער או הנערה. חלק מתהליך ההתבגרות של הצעיר או הצעירה מקבל ביטוי של ביקורת על החברה הסובבת אותם. על ידי הביקורת על הסמכות מעצב הצעיר את דרך המחשבה ואת כיוון והפעולה שלו ומגיע לידי הבנה של משמעות וכיוון דרך החיים שלו.

ברומן זה עיצב ד. גרוסמן את גיבורו כנער צעיר הקשור מאד אל משפחתו, סבתו, הוריו ואחותו. עם תחילת התבגרותו מתחיל הגיבור לגלות דברים בהתנהגות הוריו אשר מביאים אותו לידי ביקורת עליהם ואחר כך לעימות איתם.

בתחילת הרומן כשאמו רוצה שהוא יסע בחופש אל בן דודתו, גיורא, מתעוררת ההתנגדות הראשונה של אהרון. הוא איננו רוצה לנסוע, מרגיש את עצמו גדול כדי להחליט מה יעשה בחופש. אולם יחסו של אביו אליו המשדל אותו בדברי נועם, בניגוד לאמו שכל דבריה הם ביקורת וציווי. בסופו של דבר נעתר אהרון ונוסע, אף על פי שהוא לא נהנה שם[25]. גיבור הסיפור בקטע זה מתחיל לגלות התנגדות לרצונות הוריו.

הפעם השנייה שמגלה הגיבור ביקורת על הוריו מתרחשת כאשר אמו מחליטה להוציא את סבתא לילי מן הבית[26]. בסצנה זו מתבונן הגיבור כיצד נאבקים הוריו כדי להכניס את סבתא לילי לאמבולנס אשר ייקח אותה לבית החולים. עיקר ביקורתו של אהרון היא כלפי אמו המגלה יחס גס ומתנכר כלפי חותנתה. לעומתה מתגלה אביו של אהרון בחולשתו, הוא איננו מתנגד להוצאתה של הסבתא מן הבית, ובפעם הראשונה שומע אותו אהרון בוכה. הגיבור איננו מבטא את ביקורתו במלים או במעשים, אך עצם תיאור ההוצאה הזו מבעד לעיני הגיבור מסביר את הסתייגותו מיחסה האכזרי של אמו לסבתא לילי.

בהמשך מתעצמת הביקורת של הגיבור כלפי הוריו, דבר זה ניכר בפרקים העוסקים בשיפוץ שעושה אביו בביתה של עדנה בלום. בסצנות אלו מתגלה יחסה הגס של אמו אל עדנה בלום. האם חוששת, אולי לא בלי צדק, כי כוונתה של הגברת בלום היא לקרב אליה את משה בעלה. אהרון חש בשנאה של אמו אל עדנה בלום. הוא גם רואה איך אביו מתמכר לעבודת השיפוץ כמו אל משהו משכר, הוא איננו יכול להפסיק זאת. אהרון מגלה יחס ביקורתי מאד אל אביו: " זה לא פה, חשב ונרתע לאחור, ובפעם הראשונה בחייו התפרצה מתוכו בקול קללה מכוערת, מלאת שנאה, לאבא שלו"[27]. אהרון מתחיל להבין את הנעשה בעולם המבוגרים, הוא איננו מקבל את מערכת היחסים הזאת, על כן נוצרת בו התנגדות כלפי אמו ואביו שהיו סמכויות מקובלות עליו עד כה.

השלב הבא בהתנגדות אהרון אל הוריו קורה כאשר הם מגלים על אהבתו ליעלי קדמי ועל כך שמתקיימת שלישיה: אהרון יעלי וגדעון. אהרון עצמו לא רואה בכך כל רע, לעומת זאת אמו ואביו רואים במערכת יחסים זו טעם לפגם. הם טוענים כי תמיד יתהדקו היחסים בין שניים והשלישי יישאר לבד ופגוע. אהרון לא מבין את דרך המחשבה הזו. כמו כן מתייחסים הוריו אל האהבה הזו בגסות ובחוסר רגישות. דבר זה פוגע מאד באהרון שמסתייג מהם, מהלחץ שהם לוחצים אותו לגבי מקומו במערכת היחסים הזו. משום כך הוא מתרחק מהם ובהרהוריו מחליט שחייו יהיו שונים משלהם[28].

העיסוק באוכל הוא אחד המוטיבים המרכזיים בהם עסוקים בני משפחת קליינפלד. האם, הינדה, עסוקה כל הזמן בהכנת אוכל ובלחץ מתמיד על בני הבית לאכול. האב, משה, אחד מעיסוקיו הבולטים הוא האכילה גם בביתו וגם בביתה של עדנה בלום. מוטיב האכילה מעיד על החומרנות בה שקועה משפחת קליינפלד.

לעומת משה והינדה, יוכי ואהרון מגלים הסתייגות מן האכילה הבלתי פוסקת במשפחתם. אהרון מחליט להיות צמחוני כביטוי למרד גיל ההתבגרות[29].

ביטוי נוסף למאבק בין אהרון והוריו יש בתיאור החתולה שמאמץ לעצמו אהרון. הוא רוצה לגדל את חתולתו, מיצי חיים כצמחונית כמוהו. כביטוי להתנגדותו לדרך חייהם של הוריו. הם טוענים כי מאחורי גבו מיצי אוכלת בשר, וכדי לסכל את מאמציו של אהרון מוציאה אמו כבד מן המקרר וזורקת אותו לחתולה, כל זאת כדי לשבור את התנגדותו של אהרון לאכול בשר. בעצם רצון לשבור את מרד הנעורים של אהרון.[30]

תיאורים רבים של סלידת אהרון מהחומרנות המאפיינת את משפחת קליינפלד יש בתיאורים של הארוחות בחוג המשפחה. בעוד בני המשפחה שקועים באכילת הבשר, עולם החומר, אהרון מסתייג מהם, איננו אוכל בשר ומשתדל להיות צימחוני. זאת כדי לבטא את התמרדותו ממערכת הערכים המאפיינת את חיי הוריו. דוגמה לכך ישנה בתמונה בה הוריו מגלים כי יש לו קשרים עם עילי קדמי, אהרון נמנע מלאכול והוריו לוחצים עליו שיאכל כדי שיהיה גבר[31].

לסיכום ניתן לציין כי העימות עם סמכויות ברומן זה בא לידי ביטוי בהסתייגות של אהרון מדרך החיים החומרנית והגסה של הוריו. בהתנגדות שלו לביקורת שלהם עליו, בביקורת שלו על מערכת החיים שהם מנהלים. מעניין לציין כי אין בספר זה עימות ממשי אחר למשל עם בית הספר, או עם מערכת מוסדית אחרת כפי שהדבר בא לידי ביטוי ברומנים אחרים העוסקים בהתבגרות וחניכה. צריך לציין כי בחלק מן העימותים עם הוריו אהרון נכשל, כמו למשל ברצון שלו להיות צמחוני. בדברים אחרים הוא מצליח כמו בבניית עולמו השונה משלהם.

שאלות למחשבה, דיון, עבודה

1. כיצד מתייחס אהרון לרצון הוריו שהוא ייסע בחופשת הקיץ אל בן דודתו גיורא?

2. איזה ביקורת מגלה אהרון כלפי הוריו כאשר הם מוציאים את הסבתא מהבית?

3. כיצד בא לידי ביטוי המרד של אהרון כנגד אביו בזמן שיפוץ ביתה של עדנה בלום?

4. מה בהתייחסותם של הורי אהרון ל"שלישיה" גורם לו להסתייג מהם?

5. כיצד בא לידי ביטוי היחס השונה לחיים בעימות בין אהרון והוריו בנושא האוכל?

6. מהו הביטוי לרצון אהרון לגדל את חתולתו כצמחונית וההתמרדות כנגד הוריו?

חזרה להתחלה

ו. התהייה על משמעות החיים ועיצוב של תפיסות עולם בנושאים קיומיים וחברתיים.

תהייה על משמעות החיים ועיצוב תפיסת עולם בנושאים קיומיים וחברתיים היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות בכלל ומתהליך ההתבגרות של גיבורי הספרות. על כן נמצא בספרות החניכה תמיד מחשבות ותהיות של הגיבורים על משמעות החיים. גיבורי הספרות וגם נערים בחיים הממשיים נוטים לעצב את השקפת עולמם תוך כדי ויכוחים וקונפליקטים עם דמויות מסביבתם הקרובה כמו: הורים, חברים, סבים או סבתות וכדומה, או דמויות בעלות משמעות בחייהם כמו מורים אנשי שם או דמויות היסטוריות[32].

גם ברומן שלפנינו, אהרון, גיבורו של הסיפור המתבגר תוהה על משמעות חייו ומנסה לעצב לעצמו את השקפת העולם שלו. הוא עושה זאת בעיקר ע"י התבוננות במציאות שהוא רואה לפניו ובניסיון שלו לפרש אותה לעצמו כפי הבנתו. כבר בתחילת הסיפור מתבונן אהרון בחברו גדעון ותוהה כיצד נער זה כבר יודע לתכנן במדויק את תכניותיו לעתיד הרחוק, הלא שניהם גדלו ביחד והנה גדעון מחשבותיו ורצונותיו בוגרים וכל כך שונים מאלו של אהרון[33]. אהרון עצמו מבין שהוא עדיין לא עיצב לעצמו את השקפת עולמו מוצקה כזו כמו של גדעון.

גם בהמשך הסיפור כאשר נפגש אהרון עם בן דודו, גיורא, והנערים המתבגרים מדברים על מין, על יחסי גברים ונשים, על יחסי מין של אבא ואמא ושל נערים עצמם. בכל השיחות הללו תוהה אהרון על משמעות יחסי גברים נשים, על משמעות היחסים של הוריו ומה משמעות של כל הדברים הללו לחייו הוא[34].

גיבוש השקפת עולם ניכר גם במחשבותיו של אהרון בנושא האמונה הדתית. הוא מסביר לעצמו מדוע איננו מאמין, זאת מפני שהוריו אינם מקיימים את מצוות הדת, אמנם הולכים לבית הכנסת אך אינם שומרי שבת. וכן גם כאשר כילד צעיר גילה לאורחים שאבא אוכל נקניק עם חמאה ועל כך קיבל ממנו סטירה, ועוד כאשר שאל את הרבי שמלמד אותו את ההפטרה לקראת בר המצווה שלו אם אלוהים עושה תמיד צדק. מכל ההתנסויות האלו מגבש לעצמו הגיבור את השקפת עולמו שאיננה דתית[35].

את דעתו של אהרון על עולם המבוגרים הוא מגבש בעיקר על פי דרך הסתכלותו על דיבוריהם ומעשיהם של הוריו. כך הוא בוחן את התנהגותם של אמו ואביו אל סבתא לילי. בעיקר בסצנה של הוצאתה של הסבתא מהבית. אהרון חש כי נעשה עוול לסבתא וכי אמו היא זו שגרמה לכך. כן הוא נוכח כי אביו איננו אותו אדם חזק כפי הכיר אותו מילדותו, מבחינה פיזית הוא אמנם חזק, אך מבחינת עמידה על דעתו, משה אביו, הוא אדם רך הנשמע לציוויה של אמו. אהרון מגבש לעצמו את דעתו על הוריו. הוא חש עצמו כמי שנפרד מהם נפשית, כמי שאיננו מקבל את דרך חייהם. מצד אחד יש בפרידה זו צער, על עולם ילדות ההולך ונעלם, ומן הצד השני יש גם מעין הקלה, עכשיו שוב אין הוא נמצא בחזקתם של הוריו, אלא, הוא עומד במידה רבה בזכות עצמו. יש פה תהליך שעובר מתבגר לגיבוש ההסתכלות העצמאית שלו על החיים[36].

עוד דרך יש לאהרון להכיר את משמעות החיים, זאת תוך כדי פגישה עם

אבא של גדעון. אדם זה שאיננו עובד, סנוב, מסתכל על כולם מלמעלה למטה, אולם מוכן תמיד לשוחח עם אהרון מעורר אצלו רגשות מנוגדים. מצד אחד הוא יודע כי בסביבתו רואים באביו של גדעון בטלן, אולם מן הצד השני דווקא אדם זה מוכן לדבר איתו על משמעות החיים והקשיים של גיל ההתבגרות. אהרון לומד מכך שאין להסתכל על האדם רק כפי שהסביבה מגדירה אותו, אפשר גם לגלות דבר מה אחר, שונה אצל בני אדם.

דעתו של אהרון על הוריו, על דרך חייהם הולכת ומתגבשת במהלך הסיפור. דבר זה ניכר ביותר המספר פרקים העוסקים במעשה השיפוץ שעורך משה, אביו, בביתה של עדנה בלום. תוך כדי ההכנות לשיפוץ הדירה, השיפוץ עצמו, וסופו כאשר אמו מכריעה כי השיפוץ הזה שנמשך בלי גבולות ייפסק. אהרון הצעיר נחשף כאן למערכת יחסים מורכבת בין אמו, עדנה ואביו. הוא מבין כי משהו משובש קיים כאן, אביו נמשך לעדנה בלום, אמו מגלה אליה שנאה, וכך אביו נע בין שתי הדמויות הנשיות נוטה פעם לכאן ופעם לכאן עד שלבסוף בהכרעת האם ניתק מעדנה בלום. אהרון עצמו מסתייג מן המערכת הזאת ואף מגיע לידי מרד ראשון כנגד אביו. הסצנות הללו מגבשות בתוכו את המסקנה – דרך חייו תהייה שונה, לא דומה לזו של הוריו[37].

שלב נוסף בגיבוש השקפת עולמו של אהרון זוהי פרשת התאהבותו ביעלי קדמי. פרשה זו מתרחשת בשלישיה יחד עם גדעון. בשיחות בינם נוסף לענייני אהבה עולות גם שאלות של ערכים אשר מנחים את הנוער באותו הזמן כמו: תנועות נוער, הביטלס, צניעות או ראוותנות, יושר ואמת. אהרון משתתף בשיחות אלו בעיקר ע"י מחשבות פנימיות שלו, הוא 'מסתכל' על "האני" הפנימי שלו ובוחן אותו לעומת מערכת היחסים ה'חיצונית' שלו עם יעלי וגדעון[38]. כאן מגלה הגיבור את "האני" הפנימי שלו, ביחס לעולם שמחוצה לו. הוא בוחן את עצמו מול גדעון ויעלי ומול אישיותו המתעצבת. זוהי דרך אופיינית מאד לנער בגיל ההתבגרות לגבש את אישיותו.

השלב האחרון אשר נמצא ברומן ועוסק בנושא זה אלו הפרקים האחרונים של הספר. בפרק 29 כאשר שומעים הוריו של אהרון על הקשר שלו אל יעלי, הם מתנהגים אליו בגסות, בעיקר רמיזותיהם כיצד הוא צריך להתנהג עם יעלי כדי לזכות בה לפני גדעון[39]. אהרון סולד מהתנהגותה של אמו. הוא מעריך את גדעון וכלל לא רואה בו יריב אלא חבר אשר בעזרתו יכול הוא, אהרון, הביישן ו'הסגור' להתקרב ליעלי. אהרון לומד מכך על התנהגות המבוגרים, הוריו, ומגבש לעצמו את השקפת עולמו על אהבה, על מערכת יחסים זוגית.

בסוף הסיפור, כאשר יעלי וגדעון נוסעים למחנה העבודה בקיבוץ ואהרון נשאר לבד בעיר, בדידותו של הגיבור גוברת שוב אין הוא קשור להוריו וחבריו הקרובים אינם אתו. אהרון מסתובב בעיר לבדו ואיננו מוצא מנוח. זהו הזמן בו הגיבור מהרהר על החיים על עצמו ומנסה למקם עצמו בהוויה בה הוא חי. הוא מגיע למסקנה שהוא יהיה עצמאי בהחלטותיו, לאחר התלבטויות מגיע למסקנה כי לא יקבל את דעות הוריו. כך הוא מגיע בסופו של הסיפור לידי גיבוש סופי של אישיותו. דבר זה מתבטא בפרק האחרון של הסיפור. גדעון חוזר ממחנה העבודה ומתעלם מאהרון. דבר זה פוגע מאד בגיבור אשר מתנקם בגדעון ומנתק אתו קשר. ובנוסף לכך איננו שומע לאמו המודאגת הקוראת לו לשוב הביתה. אהרון נשאר בתוך המקרר הישן, מקום המשחקים של ילדותו עם גדעון וצחי. אהרון הבוגר, שעיצב את אישיותו, רוצה להחליט לבדו על כיוון חייו. סיום זה אופייני לרבים מספורי החניכה וההתבגרות אשר בהם הגיבור תוך כדי מהלך הרומן, קונפליקטים והתלבטויות מגיע לידי גיבוש סופי של דרך החיים שלו[40].

תהייה על משמעות החיים אפשר לראות גם בניסיונותיו של אהרון לשמור על "טוהר", להתרחק מהגסות של עולם המבוגרים. למשל חלומותיו של אהרון להתנתק מעולמם של המבוגרים[41].

הסתייגותו של אהרון מעולם המבוגרים ומהמראה שלהם כגון: " כמה מכוער פה של מבוגרים… "[42] מראה על רצונו של אהרון להתנתק מעולם המבוגרים וליצור לעצמו חיים בעלי משמעות אחרת.

וכן דבר נוסף המראה על רצונו של אהרון לעצב לעצמו עולם אחר, שונה מעולם המבוגרים הגס והאנוכי ניתן למצוא בביטוי בו הוא משתמש באופן בלעדי: "טהורינג". ביטוי הבא לבטא את טוהר עולמו לעומת עולם המבוגרים השונה ממנו[43].

שאלות למחשבה דיון עבודה

1. הצג את ההרהורים על משמעות החיים המופיעים בשיחות בין אהרון וחבריו של גיורא?

איך וכיצד מגבש לעצמו הגיבור את השקפת עולמו בנושא האמונה הדתית?
מדוע הוצאתה של סבתא לילי מן הבית היא נקודת מפנה בהשקפתו של אהרון על חיי הוריו?
כיצד עוזר אביו של גדעון לעצב את השקפת עולמו של אהרון?
השיפוץ בביתה של עדנה, מהי תרומתו גיבוש השקפת עולמו של הגיבור בקשר להוריו?
הסבר, כיצד "הסתכלותו הפנימית" של אהרון בזמן שיחותיו עם גדעון ויעלי קדמי משפיעה על עיצוב יחסו לחיים.
כיצד משפיעה התייחסותם של הוריו לשלישיה על גישתו של אהרן אליהם?

חזרה להתחלה

ז. גילויי ההתעוררות הארוטית והתגבשות הזהות המינית ודרכי עיצובם

חלק בלתי נפרד מרומן התבגרות הוא מוטיב ההתעוררות הארוטית. בתקופה זו בה הופך הילד לנער חלה גם התפתחות גופנית וגם התפתחות נפשית אשר מביאה איתה פרץ רגשות ומחשבות בנושא האהבה, הידידות, יחסים עם בני המין השני ועוד.

גם גיבור הסיפור הזה נמצא בתוך מערבולת המחשבות והרגשות העוסקות בנושאים אלו. כיון שהוא נמצא בתקופת חייו בה הוא עובר שנויים רבים, הן בגודלו הפיזי והן בהתפתחות הנפשית שלו, יש ברומן קטעים רבים העוסקים בנושא זה. החל מההתבוננות של ילדים צעירים על יחסי המבוגרים, כמו הסתכלותו של אהרון על אמו של צחי שיש לה מאהב[44]. במקום אחר (פרק שלישי) יש תיאור של מערכת היחסים המיוחדת בין משה אביו של אהרון לבין עדנה בלום. אמנם אהרון נוכח במקום, על יד עץ התאנה, אך הוא איננו מבחין בקשרים הללו, הדבר מסופר מנקודת ראות של מספר מבוגר.

בהמשך מבחין אהרון בגילויי ההתבגרות של אחותו, יוכי, שוב הסתכלות של נער צעיר אשר איננו מכיר דברים כאלו[45]. בפרק החמישי, מתבונן אהרון בתמונות ארוטיות שמצא. תמונות אלו מעוררות את דמיונו של הנער המתבגר[46]. בהמשך יש תיאורים של מחשבות של נער בגיל ההתבגרות: "אולי זה דווקא טוב. אולי זה סימן שהוא משתנה, מתבגר"[47]. ניכרים בקטעים אלו הפערים בין ההסתכלות של ילד צעיר לבין הסתכלות של נער מתבגר. זוהי תופעה נפוצה מאד בגיל זה. דבר זה ממשיך בהרהוריו של אהרון על בת כיתתו ורדה, אהרון מבחין בגילויי ההתבגרות אצלה, סימן שגם הוא כבר נמצא בגיל זה.

ההבחנה של גילויים ארוטיים אצל הגיבור הולכת ומתגברת, דוגמה לכך הן מחשבותיו שלאהרון על סצנה שראה בילדותו, כיצד מחבק אביו את אמו חיבוק ארוטי[48]. ברור שהסתכלותו של אהרון באירוע כזה מן העבר מתאימה לנער בגיל ההתבגרות ולא לילד צעיר. גם בהמשך מתגברים והולכים הרהוריו ומשבותיו של הגיבור על התבגרות, על חתונה ומי תהיה אשתו. וכן גם התבוננות בלתי פוסקת בבני בנות כיתתו כיצד הם הולכים ומתבגרים[49]. מכל התיאורים האלה עולה תמונה אופיינית של נער מתבגר אשר מעצב את זהותו המינית תוך כדי התבוננות והשוואה עם המבוגרים, הוריו ואחרים, ועם השוואה עם בני גילו המתבגרים.

כך גם בפגישתו של אהרון עם בן דודתו, גיורא, מת"א. הקטע הזה מלא מחשבות, הרהורים ודעות קדומות העוסקות בארוטיקה ויחסי מין. נראה כי הנערים ממש שטופים במחשבות אלו. אולם קיים פער בין אהרון לגיורא, בעוד שגיורא מתנהג כנער מתבגר באופן ברור, הרי אהרון עדיין תוהה ומנסה להבין את הדברים מנקודת ראותו של נער צעיר יותר[50].

כך גם בהסתכלותו של הגיבור על הטבע. כאשר הוא רואה את משחקי האהבה של החתולים, הם מעניינים אותו בדרך חדשה, הוא משווה אותם להתנהגותם של בני אדם. וכן גם שיחות בנושאים ארוטיים עם אביו של גדעון, אשר רוצה לדעת אם יוצא בנו עם נערות[51]. בכל המקרים הללו צובר הגיבור ניסיון בנושאים הארוטיים, עד שיגיע הדבר לידי בשלות גם אצלו.

בהדרגה, במשך שנתיים מעצב הגיבור את גישותיו אל הנושאים הארוטיים עד לחלק האחרון של הרומן בו מתרחשת פרשת התאהבותו ביעלי קדמי. הדבר מתחיל בשיחות על נושא מין בין גדעון ואהרון[52]. שם מגלה אהרון לגדעון את פרשת התאהבותו ביעלי קדמי. התפתחות קשר הידידות בין השלושה יוצר "משולש" מיוחד. הנערים אינם רואים בכך משהו מיוחד. אולם דווקא המבוגרים, הוריו של אהרון לוחצים עליו להדק את הקשר עם יעלי על חשבונו של גדעון. אהרון עצמו לא מבין את כל הלחץ הזה, את גלויי הגסות של הוריו. בשלב זה מתעוררת הדחייה וההתנגדות של הגיבור אל הוריו המתערבים בחייו יחד עם מחשבות על ידידות הטהורה שלו עם גדעון ויעלי. עולם המבוגרים מצטייר בעיני אהרון כגס ומכוער[53]. אהרון חושב כי הוא יחיה חיים אחרים. ניכרת אצל הגיבור תמימות של נער עדיין חסר ניסיון בחיים.

לאחר שיעלי וגדעון נוסעים למחנה עבודה מתעוררים אצל אהרון הרצון להצטרף אליהם ומצד שני מעמיקה הרגשת הבדידות שלו. ככול שלוחצים עליו מהוריו יותר כן מתחזקת התנגדותו אליהם על כך שהם רוצים להכתיב לו עם מי יצור קשר וכיצד יבנה קשר זה. המשבר הגדול של אהרון קורה כאשר חוזרים יעלי וגדעון ממחנה העבודה. הקשר בין השלושה כבר איננו אותו קשר. כנראה העמיק הקשר בין גדעון ויעלי וגדעון איננו מעוניין שוב בקשר עמוק עם אהרון. הגיבור מרגיש את עצמו נבגד ע"י חבריו הקרובים. לכן הריב הגדול שלו עם גדעון. נוצרת כאן מעין התפקחות של נער מבוגר יותר מחלומות תמימים של ילדות.

ניתן לסכם כי ברומן הזה בונה המספר דמות אופיינית של נער מתבגר. הגיבור עובר שלבים שונים במהלך גיל ההתבגרות מילד צעיר ותמים עד נער מתבגר עם ניסיון חיים מסוים. התהליכים שעובר הגיבור הם הדרגתיים ומתאימים לשלבי התבגרות בגיל הנעורים.

שאלות למחשבה, דיון, עבודה

מהו, לדעתכם, תפקידן של התמונות הארוטיות שאוסף אהרון בתהליך התבגרותו המינית?
מה תורמת הסתכלותו של הגיבור על התבגרותה של אחותו לגיבוש הזהות המינית שלו?
מהם הפערים המתגלים בהסתכלותו של אהרון על בנות כיתתו כילד וכנער מתבגר?
כיצד מעצב הגיבור את יחסו לאהבה ארוטית בהסתכלותו על יחסיהם הרומנטיים של הוריו?
כיצד מעצבים משחקי החתולים את זהותו המינית של הגיבור?
מהו ההבדל שמרגיש הגיבור ביחסי האהבה בינו לבין יעלי קדמי ויחסי האהבה של המבוגרים?

חזרה להתחלה

ח. אפיונים פואטיים של סיפור התבגרות ורומן חניכה

1. כיצד משחזר הכותב המבוגר חוויות של צעיר שנחוו בעבר?

רומן התבגרות נכתב ע"י מספר מבוגר אשר משחזר חוויות של נער צעיר. ברור כי הכותב המבוגר רואה את הדברים בצורה שונה ממה שמסתכל עליהם הנער המתבגר, לכן נקודות הראות שלו, של המספר, תהיינה שונות מאלו של הצעיר. בהיות המספר מודע לכך הוא יוצר הבדלים בין חוויות המסופרות ע"י הגיבור לבין דרך פירושן של חוויות אלו ע"י הכותב המבוגר. דבר זה יובהר ביתר פרוט בסעיף 3.

מכל מקום המספר בסיפור התבגרות מנסה להיצמד אל חוויות של צעיר מתוך ניסיון לראות את עצמו כאילו הוא הצעיר החווה את החוויות האלו בזמן הווה[54]. הצלחתו של מספר מבחינה זו היא אם אנו הקוראים אמנם משתכנעים כי עיצוב דמותו של הצעיר אמנם מהימנה היא. האם זוהי דמות חיה שרגשותיה והתנהגותה ומחשבותיה מתאימים לגילה הצעיר. דרך עיצוב כזו דורשת מהמספר 'להיכנס' לתוך דמותו של הגיבור הצעיר ולשכנע את הקורא בדבר אמינותה של הדמות הספרותית.

כיצד עושה זאת דוד גרוסמן?

הוא מציב את גיבורו, אהרון, בתוך מסגרת מתאימה לגילו. כך הוא מתאר בתחילת הסיפור את הגיבור הצעיר מתנהג בצורה ילדותית, מתרפק על אביו כאשר נופל מאופניו, צמוד לאמו ומקבל את מה שהיא אומרת לו ללא עוררין. וכן חיי במידה מסוימת במציאות של ילד צעיר, לדוגמה כאשר נכנסים הוא ושני חבריו לדירתה של עדנה בלום נראית לו הדירה כעולם אגדות מכושף[55] .

ביחד עם תיאורים ילדותיים אלו מתחיל לשלב המחבר נקודות ראות של גיל ההתבגרות. כך היא התבוננותו של אהרון במערכת היחסים בין עדנה למשה, כך גם לדרך מחשבותיו של הגיבור על השינויים שקורים אצלו, כך על ההסתכלות של אהרון על שינויי ההתבגרות אצל חבריו: צחי, ענת פיש, גדעון ועוד. וכן גם נקודות התעניינותו של הגיבור בקשר לעניינים מיניים וארוטיים. החל מהסתכלותו על התבגרותה של אחותו, יוכי, דרך התמונות הארוטיות שהוא אוסף, הסתכלותו על תחילתם של מערכות יחסים אצל בני גילו, ורגשותיו ויחסו אל אהבתו הראשונה, יעלי קדמי. המחבר משתדל ולדעתי גם מצליח לשכנע, כי גיבורו נמצא בעמדת ביניים כפי שנמצא בה בדרך כלל נער בתחילת התבגרותו: מצד אחד הסתכלות ילדותית מוגבלת מאד, ומצד אחר הסתכלות סקרנית ובוגרת יותר על הסובבים אותו ועל עצמו.

נוסף על כך אפשר לציין עוד מרכיב המאפיין עיצוב של נער בגיל ההתבגרות ביצירות ספרות והוא דרך עיצוב מחשבותיו של הגיבור. בדרך כלל עיצוב זה נעשה ע"י מחשבות רבות של הגיבור הבוחנות את עצמו ומנסות להבין ולהכיר טוב יותר את "האני" שלו. בדרך כלל מחשבות אלו נוטות להיות ביקורתיות בעיקר כלפי עצמו אך גם כלפי סביבתו הקרובה. הפעולה האינטנסיבית של המחשבות ושל הסקרנות והביקורתיות והתהייה הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות[56] .

ברומן זה מתבטאת דרך עיצוב זו בתיאור מחשבותיו של הגיבור. כך למשל הרהוריו של אהרון על פער ההתבגרות בינו לבין גדעון אשר נראה לו בוגר ומבין יותר מה תהייה דרך חייו[57]. כך הרהוריו של הגיבור על ההבדלים בין מחשבותיו שלו לבין איך מסתכלים המבוגרים על ילדים[58].

כך גם בהרהוריו של אהרון על עצמו מעין הסתכלות פנימית שלו וגלוי "האני" שלו[59].

וכן גם התעוררות הביקורת של אהרון על עולם המבוגרים, החל ממערכת היחסים של הוריו, יחסה של אמו לסבתא לילי, דרך הסתכלות על מערכת היחסים בין משה, אביו לעדנה בלום, הסתכלות על היחסים בין מירה וד"ר סטרשוב הוריו של גדעון. דרך התבוננות בכל מערכות היחסים הללו בונה לו הגיבור צורת התייחסות משלו אל עולם המבוגרים. אשר בעיניו הוא מכוער ועולמו שלו יהיה שונה[60].

ניתן אם כן לסכם כי המחבר משתמש בכל המרכיבים הנמצאים אצל נער צעיר בגיל ההתבגרות כדי לשחזר את החוויות של גיל זה. דרך עיצוב עולמו הפנימי של הנער, גיבור הסיפור, התייחסותו אל בני גילו, אל עולם המבוגרים, היא דרך אופיינית ואמינה לשחזור חוויות גיל הנעורים.

2. פער בין נקודת התצפית של המספר לבין נקודת התצפית של הגיבור לגבי אירועים שקרו בעבר

בכל רומן התבגרות, אותו כותב מספר מבוגר על תקופת הילדות וההתבגרות קיים פער בין ההסתכלות על האירועים מנקודת מבטו של הצעיר החווה את החוויות בזמן אמת, לבין בחינתו של המספר אירועים שקרו בעבר. ברומן הכתוב כרומן התבגרות יש פער בין נקודת התצפית של הגיבור הצעיר לבין נקודת התצפית של המספר המבוגר יותר.[61]

ב"ספר הדקדוק הפנימי" משלב המספר בין שתי נקודות התצפית, זו של הנער הצעיר , אהרון, הרואה את הדברים מתוך הסתכלות של צעיר מתבגר, ונקודת תצפית אחרת, זו של המספר המבוגר בעל ניסיון החיים.

השילוב הזה נעשה באמצעות התערבותו של המספר מדי פעם בתיאורים ובחוויות של גיבור הסיפור. כיוון שהסיפור מסופר ע"י מספר כל יודע, המשלב במהלך הסיפור אינפורמציה על הגיבורים, על מחשבותיהם רגשותיהם ופעולותיהם, הוא יכול לשלב גם קטעים מנקודת ראות של ילד או נער צעיר וגם את נקודת התצפית של המספר המבוגר.

בדרך כלל במהלך הסיפור משתדל המספר לספר את הדברים מנקודת התצפית של הנער הצעיר, אהרון. על כן רוב התיאורים והמחשבות מתוארים מנקודת ראות זו. זאת כדי לשכנע את הקורא כי המדובר פה בחוויות שעובר נער צעיר בשלבים שונים של התבגרותו. יחד עם זאת כיון שאין זה יומן של צעיר הנכתב בזמן אמת של התרחשות האירועים, חייב המספר לשלב גם קטעים אשר מבטאים את נקודת התצפית של המספר המבוגר.

לכן יש ברומן מרקם בין שתי נקודות התצפית. בדרך כלל כאשר מתאר המספר מערכות יחסים ואירועים של הנערים הצעירים בינם לבין עצמם, תיאורים אלו חופפים את נקודת התצפית של הגיבור הצעיר. לעומת זאת כאשר מתוארים מערכות יחסים בין מבוגרים, או לפעמים בין מבוגרים ונערים נקודת התצפית היא של מספר מבוגר יותר מן הנער המסתכל או חווה את החוויה המסופרת. כך למשל, התיאורים של מערכת היחסים המורכבת בין עדנה בלום למשה, מתוארת מנקודת ראות של מספר מבוגר[62]. כך גם הסתכלותה של הינדה על משה כאשר היא נזכרת איך הייתה דמותו כאשר היה צעיר והיא הכירה אותו לראשונה[63]. כך גם תיאור בריחתו של משה ממחנה מעצר ברוסיה, כפי שהוא נזכר בו בזמן עבודתו בשיפוץ דירתה של עדנה בלום[64].

לעומת זאת מערכות היחסים של אהרון עם גדעון וצחי וכן עם גדעון ויעלי קדמי מתוארים מנקודת התצפית של נער מתבגר.

לסיכום ניתן לציין כי כדי לבנות מצבים ודמויות אמינות ובמידה רבה דמויות ריאליסטיות, משתמש המספר לכל דמות בנקודת הראות או התצפית המתאימה לה, למבוגרים נקודת תצפית מבוגרת. נקודת התצפית של הנער המתבגר משתנית לפי מצב התפתחותו הנפשית והפיזית, וכן גם נקודות התצפית של חבריו הנערים והנערות.

הדמות המרכזית ברומן התבגרות מעצבת את עצמה תוך בחינת היחסים בינה לבין הסובבים אותה, לפיכך מצויים ברומן לעתים קרובות קטעים רפלקטיביים

לעיתים קרובות מופיעה ברומן התבגרות וחניכה דרך עיצוב רפלקטיביות. דהיינו, התבוננות, הסתכלות עצמית של הגיבור על עצמו תוך בחינת היחסים בינו לבין הסובבים אותו. זוהי דרך אופיינית כיצד מעצבת את עצמה דמות של גיבור מתבגר ספרותי. אפשר כי דרך עיצוב זו נלקחה מעיון ביומנים של נערים, או מתיאוריות פסיכולוגיות אשר מסבירים כיצד בונה הצעיר את "האני" שלו. מכל מקום ברבים מספורי התבגרות נמצאת דרך עיצוב זו במרכזו של הסיפור[65].

גם ברומן "ספר הדקדוק הפנימי" משתמש המחבר פעמים רבות בדרך עיצוב זו כדי להמחיש לקורא כיצד מתגבשת אישיותו של הגיבור, אהרון. לדוגמא:

יש פעמים שהגיבור הצעיר בוחן את הדברים בדרך רפלקסיבית, כלומר בחינת אירועים שקו בעבר מנקודת ראות של נער בוגר יותר, מעין הסתכלות חדשה ובוגרת יותר שלו על חייו. כך למשל, הרהוריו של אהרון על יחסיו עם אחותו יוכי, כיצד הם היו בעבר כאשר היה ילד וכיצד הוא רואה אותם באור חדש כנער מתבגר[66]. או, כאשר שמוציאים את סבתא לילי מן הבית, נזכר אהרון בן השלוש עשרה איך חש כאשר היה בן שש[67]. הפער בין ההסתכלויות של הגיבור עצמו, כיצד בחן את הדברים פעם וכיצד הוא רואה אותם עכשיו ממחישות לקורא את התהליכים הנפשיים שעוברים על הגיבור במהלך התבגרותו.

במקומות אחרים ברומן בוחן עצמו הגיבור לעומת דמויות אחרות הסובבות אותו. הוא מנסה להשוות עצמו אליהם ולהבין טוב יותר את עצמו. לדוגמא, השוואה שעורך הגיבור בינו לבין חברו גדעון הנראה לו מבוגר יותר, יודע מה יעשה בחייו בעתיד[68]. או במקום אחר בסיפור כאשר הוא סוקר את תלמידי כיתתו, בוחן את מערכות היחסים ביניהם וכיצד הוא מתייחס לכל אחד מהם[69]. מן התיאורים הרבים של הדמויות עולה גם דמותו של הגיבור, כיצד הוא רואה את עצמו בתוך חבורת בני גילו. הגיבור למעשה מכיר את עצמו מתוך מערכות היחסים עם בני כיתתו וחבריו. המספר מקדיש לכך חלקים גדולים של הסיפור, כמו מערכת היחסים בין צחי, גדעון ואהרון, וכן מערכת היחסים הבוגרת קצת יותר בין גדעון, אהרון ויעלי קדמי. בכל השיחות והפעילויות הללו של הנערים בוחן הגיבור את עצמו ומעצב את דמותו עד להתבגרותו הסופית.

כמו כן יש ברומן חלק נרחב לגיבוש אישיותו של בגיבור בצורה רפלקסיבית במערכת היחסים המשפחתית, אהרון מסתכל על צורת ההתנהגות של אביו ואמו, של סבתו, של אחותו יוכי. הוא בוחן את עצמו ביחס לכל אחת מן הדמויות. כך למשל הוא קשור מאד לדמות סבתו לילי, שומע ממנה סיפורים, ודרך סיפורים אלו מגבש הגיבור את ראייתו הביקורתית כלפי אמו[70]. היחס הגס של הינדה כלפי סבתא לילי מעורר אצל הגיבור סלידה מהאם ואהדה לסבתא. דבר המסביר מאוחר יותר את יחסו של אהרון לאמו.

גם את יחסו אל אביו בוחן אהרון בדרך רפלקסיבית, כלומר הוא מתבונן במעשיו ושיחותיו אתו, עם הינדה, עם עדנה בלום, עם סבתא לילי ובונה לעצמו את דרך התייחסותו לאב. דוגמא ברורה לעיצוב דרך ההסתכלות של אהרון כלפי אביו אפשר לראות בסצנה של שיפוץ ביתה של עדנה בלום. בתחילה אהרון קשור מאד לאביו ומוכן לציית לכל דבר שיאמר ואין לו שום ביקורת עליון. בסוף הקטע אהרון מסתייג ממערכת היחסים בין אביו ואמו, וכן מקשריו עם עדנה בלום. דבר זה מביא אותו לרצון התמרדות כנגד אביו ורצון להתנתק מההורים כצעד של התבגרות.

ניתן לומר כי גם יחסם הגס של הוריו לידידות בין אהרון ליעלי קדמי מעוררת אצל אהרון רגשות דחייה מהם ורצון להתנתק מן המשפחה.

מאפיין נוסף לביטוי רפלקטיבי של הגיבור בסיפור זה אפשר לראות בסצנת המאבק בין אהרון ואביו באשר למלה "ממלחה". אביו מתעקש כי בזמן הארוחה יעביר לו אהרון את המלח. אהרון מתעקש כי אביו יקרא לחפץ בשם העיברי "ממלחה". המאבק בין השניים הוא לא רק עימות על יוקרה, בין צעיר למבוגר, או על סמכות לדעת את מה נכון, יש פה אירוניה במשחק המלים: "ממלחה", "ממלכה" כביטוי למרד של אהרון בהוריו. כמו כן יש פה ביטוי לתיאור נפשו של אהרון כאמן.[71]

אפשר על כן לציין כי דרך העיצוב הרפלקסיבית היא צורה מרכזית של ביטוי בה משתמש המחבר כדי ליצור את ההתפתחות הנפשית אותה

עובר גיבור הסיפור מילד צעיר אשר איננו מודע לעצמו ואינו ביקורתי כלפי סביבתו הקרובה, לנער שאישיותו הולכת ומתגבשת, והוא מכיר טוב יותר את עצמו, וביקורתי יותר כלפי הסובבים אותו.

רומן התבגרות מתאר את עיצוב "העצמי", הוא בדרך כלל ז'אנר מודע לעצמו, לכן שזורים בו תיאורים של תהליך הכתיבה

רומן חניכה הוא בדרך כלל ז'אנר בו המספר מודע לעצמו, דהיינו נותן לקורא להבין כיצד נעשה תהליך הכתיבה. לכן, פעמים רבות בסיפור כזה מופעים קטעים המתארים את תהליך הכתיבה, או התרשמויות אשר מהם יבנה המספר את סיפורו.

ברומן הזה ממעט הסופר להציג קטעי תיאורים הקשורים ישירות לתהליך הכתיבה, כגון הקטע הבא:

כאשר מתבונן אהרון על בני כתתו בזמן השיעור כותב המספר כך: "הוא מעביר מבט לאט על פני השורות. מזה יצטרך לעשות פעם את הזיכרונות שלו?"[72]

לעומת זאת רבים יותר קטעי ההרהורים של הגיבור אשר מסתכל על המציאות ועל עצמו, על השינויים שחלים אצלו ואצל חבריו, ומהם בונה לעצמו את הבנת אישיותו ואת הבנת המציאות בה הוא חיי.

כך אפשר להבין את הקטע בו מתאר הגיבור את בני משפחתו בזמן ארוחת ערב. הגיבור סוקר את בני המשפחה ופתאום הבין משהו חדש, שלא הכיר עד כה: " כל זה ארך רק רגעים ספורים, אבל אהרון הרגיש שכוח חייו אוזל והולך, שאירע לו כנראה מאורע עצום, כמו שקורה בספרים מתורגמים משפות זרות, שבהם ילדים מושלכים לפתע מבית הוריהם בלי כל מגן וחייהם נעשים הפקר, טרף לגורל עצמו[73]. מקטע זה הקורא מבין עד כמה הגיבור מודע לעצמו ולומד דבר מה חדש, משמעותי מאד להבנתו את המציאות.

עיקר התיאורים שמופעים הספר זה הם של עולמו הפנימי של הגיבור, עולם של מחשבות דמיונות המפליגים לעבר עולמות רחוקים ומוזרים, לבין העולם החיצוני, הסביבה הקרובה לגיבור, הוריו בני גילו, בני כיתתו וחבריו. המספר שוזר בספר מרקם של תיאורים בדרך כלל חלקם הוא ריאליסטי, תיאור מצבו של הגיבור או פגישות שלו עם הוריו או חבריו, מתוך פגישות אלו ובתוכן, מתרחשת גם פעולת הדמיון של הילד או הנער אשר משולבת באירועים ממשיים אותם הוא חווה. לדוגמה בפרק שביעי הוא יושב עם חבריו גדעון וצחי מחוץ לבית על סלע בעמק , הם משוחחים על דברים שונים המעסיקים אותם באותו הזמן. הגיבור, אהרון, מביט בחבריו ולעתים משתתף בשיחותיהם, אבל מחשבותיו ממריאות מעבר לכך הוא משווה את חבריו איך היו לפני שנה וכיצד השתנו. דבר זה אין הוא אומר להם, אבל את הקורא משתף המספר בהרהורי אהרון[74].

מודעות הכתיבה המופיעה ברומן זה היא בעיקרה ע"י חשיפתה של נפש הגיבור בפני הקורא ע"י שיתופו במחשבות של הגיבור, בדמיונותיו ובמאוויים שלו. המספר מודע לכך שתהליכי התבגרותו של אהרון אינם רק מימד המתגלה לאיטו במהלך הזמן, אלא לגיבור יש גם מחשבות עומק על הנצח על החיים, על הקיום, אילו בעצם חושפות את מחשבותיו של המספר כיצד הוא מעצב את גיבורו.

על כן ניתן לומר כי בספר זה המודעות של המספר לכתיבה מתבטאת בכך שעיצוב דמות הגיבור, אהרון, חורגת העבר לדמותו של נער בן גיל ההתבגרות. דמות זו כוללת בתוכה בנוסף לנער הצעיר גם את דמות המספר המבוגר יותר, אשר מתבונן בחוויות גיל ההתבגרות מנקודות מבט מעמיקות ורחבות, של אדם מבוגר.

חזרה להתחלה

סיכום

נוכחנו כי ספר זה העוסק בהתבגרותו של נער בנוי ממרכיבים תוכניים ועיצוביים של רומן חניכה והתבגרות. הרומן בנוי סביב דמותו של הגיבור המתבגר. אשר עובר תהליכי התבגרות גיבוש אישיותו תוך כדי התנסות בחוויות נעורים של ידידות בין חברים, מערכת מורכבת של יחסים עם בני משפחתו ופריחתה של אהבה ראשונה.

נוכחנו כי יש ברומן זה את כל המרכיבים האופייניים של רומן התבגרות:

מאפיינים הקשורים לתמות הכרוכות בגיל ההתבגרות כשלב מעבר מילדות לבגרות:

v התרופפות הקשר עם ההורים

v תהליך גילוי "האני" והתפתחות העצמיות

v עימות עם סמכויות

v תהייה על משמעות החיים ועיצוב תפיסות עולם בנושאים קיומיים וחברתיים

v התעוררות ארוטית והתגבשות הזהות המינית

לסיפור התבגרות וחניכה יש מאפיינים פואטיים:

כלולים בו שני ממדי זמן:

א. העבר המעוצב כסיפור עלילה

ב. ההווה, זמן הסיפר, בו משחזר המחבר את אירועי העבר.

קיים פער בין נקודת התצפית של המספר ובין נקודת התצפית של הגיבור לגבי אירועים שהתרחשו בעבר.

הדמות המרכזית ברומן התבגרות מעצבת את עצמה תוך בחינת היחסים בינה ובין הסובבים אותה, לפיכך מצויים בו לעתים קרובות קטעים רפלקסיביים.

כיוון שרומן כזה מתאר את עיצוב "העצמי", רומן התבגרות הוא בדרך כלל ז'אנר מודע לעצמו, ושזורים בו תיאורים של תהליך הכתיבה.

כל המרכיבים הנ"ל הן התמטיים והן הפואטיים אכן מופיעים ברומן זה.

רשימת ביבליוגרפיה, הערות ומקורות

[1] גרוסמן. ד, ספר הדקדוק הפנימי, הספרייה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ ספרי סימן קריאה, 1991

[2] מודל של סיפור חניכה ושל דרכי עיצובו קיים בתכנית הלימודים בספרות לבית הספר הכללי, ת"ל,ירושלים, תש"ס

[3] ספר הדקדוק הפנימי ע' 15

[4] שם ע' 29

[5] שם ע' 86-87

[6] שם פרקים:18-24. בקורתיות של אהרון על הוריו, ע' 129-130 , וכן שם ע' 162 בקורת של אהרון על אמו, וכן התמרדות ראשונה של אהרון כנגד אביו, שם ע' 196

[7] שם ע' 245-248

[8] שם ע' 249-250

[9] שם ע' 252

[10] שם פרק 30

[11] שם ע' 248

[12] שם ע' 187

[13] אפשר למנות כאן כמה סיפורים כאלו כגון: אלמוג רות, שרשי אויר, כתר, 1987 ; מורנטה אלזה, האי של ארטורו, הקיבוץ המאוחד, 1997 ; קנז יהושע, התגנבות יחידים, עם עובד, 1986 ; סאלינג'ר.ג.ד, התפסן בשדה השיפון, עם עובד, 1992 ועוד רבים אחרים

[14] כך תמונות מיניות שאהרון מוצא בבית מעוררות מחשבות של נער מתבגר, שם ע' 32-33. וכן מחשבותיו של אהרון על כך שהוא הולך ומשתנה כאשר הוא יושב בכיתה, שם ע' 35 .

[15] שם ע' 37

[16] שם ע' 37

[17] שם ע' 40

[18] שם ע' 41;42;42;47.

[19] שם ע' 85-86

[20] שם ע' 96-97

[21] שם ע' 196

[22] שם ע' 245-248

[23] שם ע' 248-250

[24] שם ע' 252

[25] שם ע' 60-64

[26] שם ע' 76-86

[27] שם ע' 199

[28] שם ע'245-256

[29] שם ע' 83

[30] שם ע' 91-93

[31] שם ע' 192-196 , שם ע' 247

[32] למשל גיבורו של דוסטוייבסקי, ראסקולניקוב, ברומן "החטא ועונשו", משווה את עצמו לנפוליון או לנביא מוחמד. הולדן קולפילד גיבורו של ג.ד.סאלינג'ר ברומן: "התפסן בשדה השיפון", משווה את עצמו להוריו, למוריו ולאחרים. ברומן של י.קנז "התגנבות יחידים", משווה את עצמו אחד הגיבורים, אלון, לדמויות מופת מן החלוצים והציונים הסוציאליסטים. והרשימה ארוכה.

[33] שם ע'36

[34] שם פרק 9

[35] שם ע' 87-88

[36] שם ע' 85-86

[37] שם פרקים: 14;18;19;22;23;24;

[38] דוגמה טובה לכך אפשר לראות בשיחות בין יעלי ,גדעון ואהרון, שם ע' 233-235 .

[39] שם ע' 245-249

[40] ראה גם דרך עיצוב כזו ברומנים: אבא גוריו – בלזק; האי של ארטורו – מורנטה; התפסן בשדה השיפון –ג.ד. סאלינג'ר ועוד

[41] שם ע' 217-219

[42] שם ע' 301

[43] שם ע' 317

[44] שם ע' 10

[45] שם ע' 29-30

[46] שם ע' 32-33

[47] שם ע' 35

[48] שם ע' 40

[49] שם ע' 41; 42; 43; 47

[50] שם ע' 64-65

[51] שם ע' 98

[52] שם פרק 27

[53] שם ע' 245-252

[54] כך למשל ברומן "התפסן בשדה השיפון", מנסה המספר להיצמד לצורת ההסתכלות של נער בן שש עשרה.

ברומן " התגנבות יחידים" נצמד המספר אל דמויות של חיילים בשרות הצבאי ולפניו.

[55] שם ע' 12

[56] אפשר לראות היטב היבט זה של גיל ההתבגרות ביומנים שכותבים מתבגרים. ראה למשל: את היומנים:"יומנו של נער" (ראה פריט ביבליוגרפי מס' 11); "יומנה של נערה" הוצאת ספריית פועלים. וכן גם ב"יומנה של אנה פרנק" ועוד ועוד.

[57] שם ע' 37

[58] שם ע' 97

[59] שם ע' 233-235

[60] שם ע' 252

[61] כך למשל בונה א.ד.סאלינג'ר את הרומן שלו: " התפסן בשדה השיפון" כסיפור מסגרת המסופר ע"י מספר מבוגר יותר, וסיפור פנימי המסופר מנקודות הראות של מספר צעיר יותר.

[62] שם ע' 21-22

[63] שם ע' 134-135

[64] שם פרק 20 ע' 173-179

[65] ראה למשל התבוננות רפלקסיבית של הגיבור ברומנים: עמיר, "תרנגול כפרות"; קנז. "התגנבות יחידים" ;מורנטה, "האי של אתורו" ועוד רבים אחרים.

[66] שם ע' 184-187

[67] שם ע' 76-86

[68] שם ע' 37

[69] שם ע' 34-46

[70] שם ע' 76-84

[71] שם ע'194-196

[72] שם ע' 42

[73] שם ע' 30-31

[74] שם פרק 7 ע' 53-64

רשימת ספרים מומלצת לנושא ההתבגרות

1. אז'אר, אמיל. כל החיים לפניו, עם עובד, ת"א, תשל"ב

2. איתן, רחל. ברקיע החמישי, עם עובד, ת"א, תשל"ב

3. אלבום, דב. זמן אלול, עם עובד, ת"א, תשנ"ז

4. אלמוג, רות. שרשי אויר, הקיבוץ המאוחד, ת"א, תשנ"א

5. באר, חיים. נוצות, עם עובד, ת"א, תש"מ

6. באר, חיים. חבלים, עם עובד, ת"א, תשנ"ח

7. ברבש, בני. מי פירסט סוני, הקיבוץ המאוחד, ת"א, תשנ"ד

8. ברונטה, שרלוט. ג'יין אייר, מ. ניומן, ת"א, 1974

9. ברטוב, חנוך. רגל אחת בחוץ, עם עובד, ת"א, תשנ"ד

10. ברנר, יוסף חיים. בחורף, דביר, ת"א, תשמ"ח

11. גולן, שמואל. עורך, יומנו של נער, ספרית פועלים, ת"א, תשי"ד

12. גרוסמן, דוד. ספר הדקדוק הפנימי, כתר, ת"א, 1987

13. גרוסמן, דוד. מישהו לרוץ אתו, הספרייה החדשה, הקב"מ, ת"א, 2001

14. זהר, צבי. עורך, יומנה של תמר, ספרית פועלים, ת"א, 1958

15. זיסקינד, פיטר. סיפורו של מר זומר, עם עובד, ת"א, 1997

16. זרחי, נורית. משחקי בדידות, ידיעות אחרונות, ת"א, 1999

17. לברט, בנימין. קרייזי, ספרית פועלים, ת"א, 2001

18. לורנס, דוויד הרברט. בנים ואוהבים, שוקן, ת"א, תשמ"א

19. מורנטה, אלזה. האי של ארטורו, הקיבוץ המאוחד, ת"א, 1997

20. ממי, אלברט. נציב המלח, עם עובד, ת"א, תשכ"ד

21. סאלינג'ר, ג'רום דיוויד. התפסן בשדה השיפון, עם עובד, ת"א, 1975

22. סויסה, אלברט. עקוד, הקיבוץ המאוחד, ת"א, 1990

23. עוז, עמוס. פנתר במרתף, כתר, ת"א, 1995

24. עמיר, אלי. מפריח היונים, עם עובד, ת"א, 1992

25. קאמי, אלבר. האדם הראשון, עם עובד, ת"א, תשנ"ה

26. קנז, יהושע. התגנבות יחידים, עם עובד, ת"א, 1986

27. רותם, יהודית. קריעה, עם עובד, ת"א, תשנ"ז

28. רות, הנרי. ואולי שנה, כינרת, ת"א, 1984

29. שאמי, שאפיק. חופן של כוכבים, שוקן, ת"א, 1996

"ספר הדקדוק הפנימי" מאת דוד גרוסמן- התבגרות בסימן שאלה...

כרומן התבגרות

מאת חנוך אור

תוכן העניינים

א. פתיחה

א. פתיחה

סבתא לילי ( אמו של משה)

השכנים

סופי פרץ אטיאס

ד"ר סטרשוב – מירה

מלכה סמיטנקה

עדנה בלום

תלמידי כיתתו של אהרון

מחנכת: רבקה בר אילן

קובי קמרו עליזה ליבר (הג'ינג'ית)

צחי סמיטנקה מירי תמרי

מאירקה בלוטרייך

משפחת קדמי

עטרה – אמא

שתי אחיות

יעלי

חזרה להתחלה

ה. ביטויי העימות עם הסמכויות ברומן

שאלות למחשבה דיון עבודה

שאלות למחשבה, דיון, עבודה

סיכום

אינדקס עסקים לחינוך

פותח ע"י תיק-תק, פתרונות תקשוב מתקדמים לחינוך ואתרים לבתי ספר