משפחה יקרה שלום וברכה,
ברצוני לחזור ולהבהיר את כללי התלבושת בבית הספר:
1. חולצה עם סמל בית ספר
2. סווצ"ר עם סמל בית ספר
3. תלבושת ייצוגית של תנועת הנוער (בגדי א" של התנועה לא חולצות טריקו מטיול זה או אחר)
4. חולצות או סווצ"ר שכבתיים
5. סווצ"ר פולין
6. ז"קט ג"ינס.
בהחלט ניתן לראות שניתן לתלמידים מגוון רחב של אפשרויות.
ככלל תלמיד אינו יכול לשהות בבית הספר ללא תלבושת ואנו אכן עושים מאמץ להתמודד עם כך כבר בבוקר בשערי בית הספר.
התלבושת האחידה היא אמירה ערכית חינוכית מבחינתי. בהחלט יש לנו מקום באמירה הקוראת ל"קצת" צניעות ומידה של אחידות ואל לנו להתבייש בכך. נהיר לי שאין בכך בכדי לפתור את כל הפערים הקיימים בחברה הישראלית, אך באם נצליח ולו במידה קטנה יהיה בכך משום הישג משמעותי ורציני.
סווצ"ר עם סמל בית ספר אינו יקר כלל וכלל ויש מבצעים רבים למוצרים איכותיים במחיר של פחות ממאה ש"ח לשני סווצ"רים.
יש בכך אפילו הקלה משמעותית להורים שאינם צריכים להתחרות בקניית מותגים גם לביה"ס. (התחרות אחה"צ כבר יותר ממספקת).
יותר מכך, וועד ההורים המוסדי, החליט על הענקת סווצ"ר לכל תלמיד בתיכון וזאת במטרה להקל על ההורים עם יישום קוד הלבוש.
בבית הספר נהוגה תלבושת כסממן מחייב וכסממן הקורא לאחידות וצניעות.
ובנימה אישית, חלק משמעותי ומהותי ביצירת אקלים חינוכי מיטבי הן בבית הספר והן במסגרת הביתית זאת היכולת שלנו (צוות חינוכי והורים) לומר אמירה חינוכית עקבית וברורה.
התלבושת האחידה היא אכן אמצעי משמעתי ובד בבד זהו אמצעי ליצירת אחידות ושיח אחיד. בתקופה בה כבר כמעט ואין "פרות קדושות" והמלווה באובדן סמכות הורית ומורית, יש מקום לאמירה ברורה האומרת כי אין תלבושת ב"תשלומים" או משמעת לשיעורין. לעולם המעשה החינוכי או הגבולות אותם נציב לא יהיו לשביעות רצונם של בני הנוער ולעיתים אף נתקל בהתנגדותם.
כללי משמעת בחינוך אינם יכולים להיות מופעלים רק כשהם מוצאים חן בעינינו ועלינו לקבלם גם כשהם שונים מדעתנו.
המעשה החינוכי מתחיל בכללים ובקודים אשר מהווים בסיס להמשך עשייה והתקדמות.
בטוחני כי תראו עימי עין בעין את הצורך ביצירת מסגרות ברורות וללא היסוס.
קולם של התלמידים נשמע ואכן גם התקבלו הצעות שונות שהועלו על ידם.
בברכה,
חיים בדש
מנהל מקיף יהוד
